פסק-דין בתיק ת"ק 13369-04-11

1.         תביעה על סך של 10,000 ש"ח, להשבת סך של 5,083 ש"ח ופיצוי בגין עגמת נפש ופיצויי הסתמכות על סך של 4,917 ש"ח.

            הנסיבות המפורטות בכתב התביעה הם שהתובעת פנתה לנתבעת עם שובר שקיבלה מצה"ל לעבור קורס הכנה למבחן פסיכומטרי. השובר אפשר לה תמורתו, ללמוד בקורס כאמור ולא לשלם את מלוא עלות הקורס. שווי השובר 1,500 ש"ח, ועלותו המלאה של הקורס הוא  8,000 ש"ח.

            התובעת טוענת, כי פנתה לנציגת הנתבעת בבאר-שבע, יועצת חינוכית, וביקשה לממש את השובר ובתשובה אמרה לה הנציגה, בשם יעל, כי סיכויי התובעת להצליח במבחן הפסיכומטרי לא גבוהים בגלל חסר ידע באנגלית ברמה מספקת. לפי הנציגה, נדרשת רמה של 4 יחידות באנגלית.

2.         לטענת התובעת, היא הסבירה לנציגה שלא תצליח לעמוד בקורס ברמה של 4 יחידות באנגלית, כי בתיכון היא בקושי הצליחה לעבור את מבחן הבגרות ברמה של 3 יחידות באנגלית. לכך השיבה הנציגה שהקורס הוא ברמה בין 3-4 יחידות והוא מתחיל ברמה הנמוכה, כך שתוכל להשתלב.

            בפועל, מהשיעור הראשון ביום 16.9.10, התברר לתובעת שהרמה היא של תלמידים שכבר עשו 4 יחידות לימוד והכיתה למדה ברמה של הכנה ל-5 יחידות בגרות.  לא הייתה חלופה לתלמידים שלא עמדו ברמה או בקצב.

            המצב לא השתפר ועד ה-27.9.10, התברר לתובעת, כי למרות הכול יש אי התאמה פדגוגית בינה לבין הרמה בכיתה והיא ביקשה לבטל את השתתפותה בקורס. התובעת סיפרה שהתבקשה להגיש בקשה בכתב ולאחר שעשתה כן, התבקשה לעשות מבחן פדגוגי.  כי אם יתברר שהיא אכן לא מתאימה לכיתה, יאופשר לה לצאת מהקורס תוך תשלום קנס של 1,100 ש"ח. לכך התובעת הסכימה.

            לאחר ביצוע המבחן הפדגוגי, אושר לתובעת, לטענתה, שהיא צדקה. אך לטענתה הנתבעת לא עמדה בהסכם.

3.         בהמשך, בניסיון לקבל חזרה את כספה, נאמר לתובעת, לטענתה, כי החלופה היחידה, האפשרית, היא שתחזור לקורס לימודי אנגלית של 3 יחידות לימוד, אך התובעת לא הסכימה לכך שכן זו רמה באנגלית שכבר השיגה בבגרות.

            לאור השתלשלות העניינים, התובעת ביקשה לבטל את השתתפותה בקורס ההכנה לבחינה הפסיכומטרית והשובר הושב לה. יתרת התשלום לא הושב לה.

4.         בתשובה , טענה הנתבעת, כי התובעת נרשמה לחבילה של קורס הכנה לבחינה פסיכומטרית וקורס הכנה לבחינת בגרות באנגלית. נטען שהתובעת מבקשת לבטל את החוזה מטעמיה.

            נטען, כי התובעת השתתפה בשיעור הראשון באנגלית ולא העלתה טענות לגבי חוסר יכולת לעמוד בדרישות או בקצב. בשיעור השני, היא לא נכחה (התובעת הסבירה בכתב התביעה שזה היה מסיבות אישיות - מ' ו').

            בשיעור השלישי ביום 28.9.10, היא נכחה ולא דיווחה על קשיים. רק לפני השיעור הרביעי, ביום 3.10.10, העלתה התובעת טענות לקושי וחוסר התאמה פדגוגית וביקשה לבטל את השתתפותה.

            הנתבעת טוענת, כי על פי סעיף 7 לחוזה תנאי לביטול השתתפות בקורס מחמת אי התאמה פדגוגית, הוא של השתתפות בפועל ב-3 שיעורים והגשת הבקשה לפני השיעור הרביעי. נטען, כי התובעת השתתפה בפועל רק ב-2 שיעורים, והיא גם לא פנתה בכתב.

            נטען, כי למרות שהתובעת לא עמדה בדרישות סעיף 7 לחוזה, נקבעה לה פגישה עם המורה של הקורס, והפגישה תואמה ליום 13.10.10, אך התובעת לא הגיעה. נקבעה פגישה נוספת ליום 14.10.10 והתובעת אכן הגיעה, אך היא לא שיתפה פעולה כלל ועשתה כמרב יכולתה לשכנע  שאינה יודעת אנגלית כלל.

            בתגובה הודע לה שאין אישור לחוסר התאמה פדגוגית. לבקשתה, הושב לה השובר.

5.         בדיון הראשון ביום 29.6.11, הציע נציג הנתבעת לתובעת שוב לעשות את הקורס באנגלית. הנציג, מר דיבן, הציע לתובעת לעשות את הקורס

"...לפי הרמה שלה. היא תוכל לעשות גם בגרויות וגם פסיכומטרי...".

            בתשובה השיבה התובעת, כי כבר הפסידה את הבונוס מצה"ל וכן

                                    "כל בית ספר אחר ייתן לי הצעה טובה מהנתבע".